לפני כשבועיים החליט משרד התקשורת לאמץ את המלצות ועדת גרונאו, שאחת מהן הייתה הכנסת שחקנים חדשים לשוק התקשורת באמצעות שימוש במפעילות סלולר וירטואליות, MVNO (Mobile Virtual Network Operators). המשמעות היא שחברות שיחפצו בכך יוכלו לעשות שימוש ברשתות הקיימות של המפעילות ולהציע שירותי סלולר על גבי אותה רשת.
הישראליות המתעניינות
עד עתה הביעו כמה חברות עניין בכניסה לשוק הסלולר, מכיוונים שונים לגמרי של מפת התקשורת והעסקים בישראל. מפעילות תקשורת טבעיות כמו הוט (HOT), 012 סמייל, ו-018 XFONE הצהירו כי היו רוצות לקבל רישיון כדי להשלים את השירות שהן נותנות ללקוחותיהם. לאחרונה גם רשות הדואר טענה כי בכוונתה להפוך להיות MVNO, ובכך אולי להתמודד עם התחרות בענף שלה. רשות הדואר כבר מוכרת כרטיסי חיוג תקופה ארוכה, וייתכן שתוכל להרחיב את פעילותה בנושא באמצעות פנייה לשוק הסלולר. חברות נוספות שהביעו רצון הן סאני, משווקת המכשירים של סמסונג, שתוכל באמצעות הפיכתה למפעילה למכור יותר מכשירים ,ואפילו מנכ"ל המשביר לצרכן אמר לאחרונה בראיון כי בכוונת הרשת להפוך ל-MVNO אם יתאפשר לה הדבר.
בעולם
ישראל מפגרת אחרי רוב מדינות אירופה וארה"ב בנושא ה-MVNO, שם קיימות כבר מפעילות המציעות שירותים על גבי רשתות של מפעילות אחרות. רוב חברות אלה מושתתות על מיתוג המכוון לקהל יעד ספציפי מאוד. בבריטניה קמה רשת המיועדת למהגרים בלבד, בגרמניה דובר על רשת לפועלים ורשת לפנסיונרים - אלה רק חלק מהדרכים לעקוף את המפעילות הגדולות, שבאופן טבעי מכוונות לקהלי יעד רחבים יותר- עסקי, חיילים, צעירים וחלוקות נוספות.
יש להדגיש כי לא בכל מקום יש הצלחה למפעילות הוירטואליות ורבות מהן נסגרות, או שנמצאות בקשיים פיננסיים חמורים. הרשת של דיסני שנפתחה ביפן מתקשה להתרומם והדוגמא המוכרת ביותר היא חברת הליו (Helio) האמריקאית שקרסה ונרכשה על ידי Virgin. עדיין לא נמצא מודל אחד שהצליח בכל מדינות העולם, ובכל מדינה צצים רעיונות יצירתיים לשימוש ברישיון למכירת שירותי סלולר.
שחקנים אפשריים נוספים בארץ
בכל רגע נתון סביר להניח שיש לפחות חברה אחת בארץ שדנה באפשרות להשקיע מאות מיליוני שקלים תמורת כניסה לשוק הסלולר. חברת IKEA בבריטניה תתחיל לספק שירותי סלולר, לכן סביר להניח שראשי החברה בארץ בוחנים את האפשרות גם כן. אין ספק גם שכל מתחרותיה של IKEA בארץ או החנויות הדומות בענף שמעו על הנושא וחושבות על העניין. אייס קנה ובנה, הום סנטר ורשתות אחרות יכולות לחקות את הרעיון הבריטי.
אין ספק שגם המפעילה הקטנה, מירס, באם לא יתאפשר לה לפרוס רשת WiMAX תנסה למכור שירותים מתקדמים של דור 3 באמצעות הרשתות של חברותיה המפעילות. כל זאת בהנחה שמשרד התקשורת יאפשר מהלך כזה.
רשתות השיווק ללא ספק בחנו את הסוגיה, בדומה ל 7-11 (Seven-Eleven) שפתחה רשת בסינגפור. הרשתות הללו, שנכנסות עמוק לתחום הנונ-פוד, וכבר הפגינו בעבר יכולת וגישה אל ארנקיהם של הלקוחות, באמצעות "כרטיסי האשראי / לקוח" שסיפקו, ינסו לנצל את היכולות להכנסה של מכשיר סלולרי זול אל הכיסים.
האם כל זה אכן ייקרה
השאלה היא האם אנחנו נוצף במפעילות קטנות שמכוונות לקהלי נישה. השוק הישראלי הוא רווי לגמרי במונחים עולמיים. אחוז החדירה בישראל הוא מעל 125%, וחברה שתרצה להכנס לשוק הרווי הזה תצטרך לחשוב כיצד להציע לאנשים משהו טוב יותר ממה שיש להם היום. בעיה נוספת היא הריכוזיות של השוק הישראלי, כאשר אנשים כמו נוחי דנקנר אשר שולטים בשופרסל ובסלקום לא יהיו מעוניינים להתחרות בעצמם ועל כן זה מפחית את הסיכויים של שופרסל להפוך למפעילה.
הרבה תלוי בפעילות משרד התקשורת אשר חייב לכפות על חברות עם תשתית הסלולר לאפשר גישה במחירים סבירים ולא להערים קשיים על החברות החדשות שיקומו. קשה לראות את סלקום שמחה לתת להוט חלק מהרשת שלה תוך כדי תחרות ישירה איתה גם על הנתח הקווי ודרושה כאן רגולציה משמעותית.
לסיכום, אנו מחכים לראות מה ייצא מכל ההצהרות הרבות, ואיך הצרכן הישראלי ירוויח מהן.