העולם במיתון, הדולר נמוך וסין גונבת את ההצגה והכסף. כולנו מודעים לבעיות האלה, אבל ייתכן שהמשבר בתחום הטלקום יהיה חריף אף יותר. נוחי דנקנר, אל תדאג, לא מדובר בקשיים שיהיו לסלקום, חיים סבן, גם אתה יכול לישון בשקט, בזק לא תקרוס. מי כן צריך לדאוג? האנשים הקטנים עם הרעיונות הגדולים שממריצים את המשק בשנים האחרונות, והצליחו להפוך חלומות לרעיונות מוחשיים, להביא רעיונות למוצרים ולבסוף מוצרים לחברות. אני מתכוון, כמובן, לחברות ההיי-טק, שאוהבים לקרוא להם הקטר של המשק, בדגש על אלה שרק קמו ואלה שבדרך. הן תפגענה בגדול.
שינוי בקרנות ההון סיכון
כל סטארט-אפיסט מתחיל יודע שהמטרה הראשונה אחרי ביסוס המוצר והרעיון היא גיוס כסף. למרות הקשיים שיש בקבלת השקעה, ישראל נחשבת לגן עדן למחפשים. עשרות קרנות הון סיכון, בשלבי מוצר שונים, מתקוטטות אחת עם השנייה על הדבר הגדול הבא ושופכות את כספן על היזם הישראלי. גם קרנות מחו"ל שולחות נציגיהן לארץ לעבור ולראות מה קיים בסיליקון ואדי, ואיך אפשר להרוויח מהראש היהודי.
אבל כל זה עומד להשתנות. אם ישראל הייתה הנרקיס בביצה, שוק המציאות של העולם, פתאום אנו שומעים על הסטת תשומת הלב למקומות אחרים. זה כבר הפך לבון טון שסין והודו הם הדבר החם, אבל רק לאחרונה החלו קרנות הון הסיכון להסיט עצמן מזרחה. ליבן במערב אך כיסן נוטה למזרח. רק לאחרונה נודע כי קרנות כמו פיטנגו, באטרי ועוד, פתחו סניפים באותן מדינות אקזוטיות - נסו לחשוב על אח קטן שנולד בבית - ההורים אומרים שהם ימשיכו לאהוב את כולם באותה מידה, אבל אין ברירה, צריך לחתל, להרדים ולדאוג לרך הנולד, בעיקר כאשר כולם צופים לו עתיד מבטיח יותר מהאח הגדול. אם נסיים את המטאפורה הנפלאה, ניתן לראות יותר תחרות על תשומת הלב, ואותם משאבים, אותה עוגת מזומנים, מתחלקת על יותר מקומות, מה שגורר באופן ישיר הפסד ישראלי. לכך לא עוזרת כמובן התחזקותו של השקל, שכן מירב ההשקעה של אותן חברות היא בדולרים, מה שגורם לכך שבאותו כסף שהשקיעו בעבר אפשר היום לקנות הרבה פחות חברות סטארט-אפ. גיוס הכספים בתחום הטלקום ייספוג מכה קשה ככל שיעבור הזמן, מה שיגביר את התחרות בין המגייסים, אך גם יקטין במידה ניכרת את אלה אשר ייזכו להשקעה מאותן קרנות.
אין רע בקצת תחרות, ויכול להיות שהנסיגה הזמנית תהיה חיובית בטווח הארוך, היזמים הישראליים יהיו פחות תאווי בצע. עם זאת, קיימת אפשרות לא בלתי סבירה כי החברות תצאנה לחפש את מזלן במדינות אחרות. תארו לכם שחברות כמו מודו או אלווריון, היו מואסות בחיפוש כסף ובפעילות בארץ ומסיטות את עצמן למקומות אחרים שם קל להן יותר לגייס את הסכומים הנדרשים? לא כדאי.
אז מי יכול להציל את המצב? המפעילות
מנהג בשנים האחרונות הוא שחברות טלקום גדולות נכנסות כשותפות בחברות סטארט-אפ מהתחום. כך הקימה T-Mobile זרוע השקעות וקונה חברות ברחבי העולם, טלפוניקה (Telefonica) הקימה קרן השקעות, וגם וודאפון (Vodafone) נכנסה לעסק. כל אלה משקיעות בחברות ברחבי העולם שיכולות לתרום לפעילותן העתידית. מפעילות סלולריות בעולם לא מספקות רק שירותים, אלא הופכות להיות קרנות הון סיכון שיחזקו בסופו של דבר את השירות של המפעילה.
אם כך, אין מניעה שחברות כמו סלקום או פרטנר ואפילו בזק יקצו חלק מהמזומנים שלהם לא רק לכיס הפרטי של בעלי המניות, אלא ייטבלו רגליהן בביצה המקומית ויחפשו את הרעיונות שנעלמים מעיניהן של הקרנות אשר החלו נושאות את עיניהן מזרחה. הפניית משאבים זו יכולה לא רק להיטיב עם חברות הסלולר בתחרות הפנימית ביניהן, אלא בכוחה להציל מבעוד מועד את שוק הטלקום הישראלי.
